Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 4a
אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת כָּאֵלּוּ הֵן פְּרוּדוֹת, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת.
Traduction
says: One considers the upper circles of dried figs as though they are separate pieces, rather than one unit. And the lower ones, which were there beforehand and have certainly been tithed, nullify the upper ones, as there are enough circles of figs in the entire barrel to nullify the upper litra.
Rachi non traduit
רואין אותן כאילו הן פרודות. אם אין כאן מאה פומין של היתר שיהא בהן כדי להעלות פי האיסור באחד ומאה רואין כאילו ליטרות של כל הפומין פרודות מעל הפומין ומעורבות בשל שולים ונמצאו כולם בספק הדמוע ומצטרפות התחתונות להעלות את ליטרא שעל הפה דהואיל ותרומת פירות דרבנן מקילים בהעלאתם:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פּוּמִּין — יַעֲלוּ, וְאִם לָאו — הַפּוּמִּין אֲסוּרִין, וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין.
Traduction
In contrast, Rabbi Yehoshua says: If there are one hundred mouths of different barrels or circular vessels there, the prohibited litra of untithed figs on the mouth of one of the vessels is nullified by a ratio of one part of prohibited figs to one hundred parts of similar, permitted figs. And if not, all of the circles of figs at the mouths of the barrels or circular vessels are prohibited, as one of them clearly contains a prohibited litra that has not been nullified. And the figs on the insides of the vessels are permitted, as the prohibited figs certainly did not reach there. This is Rabbi Meir’s version of the dispute.
Rachi non traduit
ור' יהושע אומר אם יש שם מאה פומין. של היתר לבד פומין של אסור מעלין אותן באחד ומאה ואם לאו הפומין אסורין ואין השולים מועילין לבטל הפומין הואיל ואינן בספק הדמוע:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם מֵאָה פּוּמִּין — יַעֲלוּ, וְאִם לָאו — הַפּוּמִּין אֲסוּרִין, וְהַשּׁוּלַיִם מוּתָּרִין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ שָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פּוּמִּין — לֹא יַעֲלוּ.
Traduction
Rabbi Yehuda says a different version of the dispute. Rabbi Eliezer says: If there are one hundred mouths of vessels with permitted figs present there, in addition to the prohibited one, it is nullified by the one hundred permitted mouths. And if not, the figs at the mouths are prohibited and those at the bottom are permitted. Rabbi Yehoshua says: Even if there are three hundred mouths present there, they are not nullified, as this litra cannot be nullified in any manner. Rav Pappa was referring to this opinion when he said that there is a tanna, meaning Rabbi Yehoshua in Rabbi Yehuda’s version, who maintains that even an item occasionally sold by unit, e.g., a circle of dried figs, can never be nullified.
Rachi non traduit
רבי יהודה אומר. לא כן נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע אלא כן נחלקו ר' אליעזר אומר כו':
ר' יהושע אומר אפילו יש שם שלש מאות פומין. וכולן בכלל הספק אין מעלין את היחיד הואיל ופומי הכלי דבר שיש בו מנין הוא לא בטלי ואפילו בדרבנן אבל דרסה בעגול כו':
דְּרָסָהּ בְּעִגּוּל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה עִגּוּל דְּרָסָהּ — דִּבְרֵי הַכֹּל יַעֲלוּ. דִּבְרֵי הַכֹּל?! הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ!
Traduction
The same mishna further states: If one pressed the litra of figs into a circular vessel but he does not know into which circular vessel he pressed it, everyone agrees that the prohibited fig cakes are nullified. The Gemara expresses surprise at this statement: Everyone agrees? This is the very matter of their dispute, whether or not the litra is nullified.
אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: דְּרָסָהּ בְּעִגּוּל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מְקוֹם עִגּוּל דְּרָסָהּ, אִי לִצְפוֹנָהּ אִי לִדְרוֹמָהּ — דִּבְרֵי הַכֹּל יַעֲלוּ.
Traduction
Rav Pappa said: This is what the tanna said, i.e., he meant the following: One pressed it onto a circular vessel but does not know onto which place, which side of the circular vessel he pressed it, whether on its north or on its south side. In this case, as the prohibited litra is not located in a specific place and it cannot be distinguished from the others, it certainly cannot be considered an object of significance, and everyone agrees that it is nullified.
Rachi non traduit
הכי קאמר דרסה בתוך העגול. דעכשיו אינן נכרות שהרי מדובקות ואינו יודע היכן היא אם בצפונו של עגול או בדרומו הואיל והשתא לאו בת מנין היא ולא מנכרא דברי הכל יעלו ותנא דלעיל ר' יהודה ואליבא דרבי יהושע היא:
רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם סָפֵק יוֹם טוֹב סָפֵק חוֹל הָוֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וְכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין — אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן לֹא בָּטֵיל.
Traduction
The Gemara explained why the egg mentioned in the baraita, an egg laid by a chicken that is a tereifa, cannot be nullified even if it is mingled with a thousand permitted eggs. However, Rav Ashi said: Actually, the baraita can be explained as referring to a case where there is uncertainty whether it is a Festival or a weekday. While it is true that according to most opinions this is a rabbinic prohibition, and the halakha is generally lenient with regard to uncertainties involving rabbinic law, it is an object whose prohibition is temporary. And with regard to any object whose prohibition is temporary, even if it involves a rabbinic prohibition, it cannot be nullified.
Rachi non traduit
רב אשי אמר לעולם. הא דקתני וספקה אסור ספק יום טוב ספק חול קאמר ודקשיא לך לרב יוסף ולרבי יצחק ספק דרבנן הוא ולקולא הכא אזלינן לחומרא הואיל ויש לו מתירין למחר:
אפילו בדרבנן. כגון ביצה דגזרת פירות הנושרין היא לא בטלה בתערובתה וכי היכי דבבטולה מחמרינן מהאי טעמא בספקה נמי מחמרינן מהאי טעמא:
תַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בֵּיצָה — תֵּאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּתַרְנְגוֹלֶת הָעוֹמֶדֶת לַאֲכִילָה — פְּשִׁיטָה דְּהִיא וְאִמָּהּ שַׁרְיָא! אֶלָּא בְּתַרְנְגוֹלֶת הָעוֹמֶדֶת לְגַדֵּל בֵּיצִים — הִיא וְאִמָּהּ אֲסוּרָה! אָמַר רַבִּי זֵירָא: תֵּאָכֵל אַגַּב אִמָּהּ.
Traduction
§ It is taught in a baraita: Aḥerim say in the name of Rabbi Eliezer: With regard to an egg laid on a Festival, it and its mother may be eaten. The Gemara asks: With what case are we dealing? If we say that this is dealing with a chicken designated for food, it is obvious that it and its mother are permitted. Rather, say that this is dealing with a chicken designated for laying eggs, but in that case it and its mother are both prohibited. Rabbi Zeira said that the baraita should be understood as follows: The egg may be eaten on account of its mother; if the chicken is eaten on the Festival, the egg may also be eaten.
Rachi non traduit
ביצה תאכל. אם נולדה ביום טוב:
פשיטא דהיא ואמה שריא. כלומר אם בא לומר כבית שמאי לשמעינן ביצה אמה למה לי פשיטא דשריא:
היא ואמה אסורה. דשמעינן לר' אליעזר דאית ליה מוקצה דתנן בפרק המביא (לקמן ביצה דף לד.) ר' אליעזר אומר עומד אדם על המוקצה כו' אלמא הכנה בעי:
אגב אמה. אם אוכלין את אמה היום תאכל אף היא:
הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁלְּקָחָהּ סְתָם, נִשְׁחֲטָה — הוּבְרְרָה דְּלַאֲכִילָה עוֹמֶדֶת. לֹא נִשְׁחֲטָה — הוּבְרְרָה דִּלְגַדֵּל בֵּיצִים עוֹמֶדֶת.
Traduction
The Gemara asks: What are the circumstances? In which case is it necessary to apply this ruling? Abaye said: It is referring to a case where one bought this chicken without specifying whether he intended to eat it or use it for its eggs. In that case, if the chicken was slaughtered on a Festival, it has been retroactively clarified that it was intended for food, and the eggs it lays are, therefore, permitted. If it was not slaughtered, it has been retroactively clarified that it was intended for laying eggs, and the eggs it lays are prohibited.
Rachi non traduit
שלקחה סתם. תרנגולת זו קנאה סתם:
רַב מָרִי אָמַר: גּוּזְמָא קָתָנֵי. דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בֵּיצָה תֵּאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ, וְאֶפְרוֹחַ וּקְלִיפָּתוֹ.
Traduction
Rav Mari said that the phrase: It and its mother may be eaten, should not be taken literally. Rather, the tanna is teaching an exaggeration [guzma], for extra emphasis, as it is taught in another baraita: Aḥerim say in the name of Rabbi Eliezer: An egg may be eaten, it and its mother, and a chick and its shell.
Rachi non traduit
גוזמא קתני. כאדם שרוצה להחזיק דבריו מדבר יתר ובעומדת לאכילה קאמר ונחלק על בית הלל האוסרים ואמה לא איצטריכא ליה אלא גזים ואמר מילתא יתירא הכל יאכל גם את האב גם את האם:
מַאי קְלִיפָּתוֹ? אִילֵּימָא קְלִיפָּה מַמָּשׁ, קְלִיפָּה בַּת אֲכִילָה הִיא? אֶלָּא אֶפְרוֹחַ בִּקְלִיפָּתוֹ. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אֶלָּא הֵיכָא דְּיָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם — לָא פְּלִיגִי.
Traduction
The Gemara clarifies: What is the meaning of this addition: Its shell? If we say it is referring to an actual shell, is a shell edible? Rather, the baraita must be referring to the consumption of a chick that is still in its shell. This explanation is problematic, as the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer ben Ya’akov only in permitting the eating of a chick immediately after it hatches, when it has already entered the world. However, when it has not yet entered the world, i.e., if the chick is still in its shell, they do not disagree. Even the Rabbis accept that this chick has the status of a creeping animal and may not be eaten.
Rachi non traduit
דר' אליעזר בן יעקב. אוסר אפרוחים שלא נפתחו עיניהם ופליגי רבנן עליה ולקמן מייתי לה בגמרא:
אֶלָּא ''אֶפְרוֹחַ וּקְלִיפָּתוֹ'' — גּוּזְמָא, הָכָא נָמֵי ''תֵּאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ'' — גּוּזְמָא.
Traduction
Rather, evidently the expression: A chick and its shell, should not be understood literally, as it is an exaggeration. Here, too, the phrase: It and its mother may be eaten, is an exaggeration. It does not mean literally that the chick and its mother may be eaten, but is merely a statement of emphasis that the egg is undoubtedly permitted.
Rachi non traduit
גוזמא. אע''פ דלא אפשר גזים ואמר מילתא דטופיינא גוזמא דבר שנוי שאינו מתקבל:
אִתְּמַר, שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רַב אָמַר: נוֹלְדָה בָּזֶה — אֲסוּרָה בָּזֶה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נוֹלְדָה בָּזֶה — מוּתֶּרֶת בָּזֶה. נֵימָא קָסָבַר רַב: קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא?
Traduction
§ It was stated that amora’im disputed the following issue (Eiruvin 38b): If Shabbat and a Festival occur on consecutive days, Rav said: An egg laid on this one is prohibited on that one, and Rabbi Yoḥanan said: An egg laid on this one is permitted on that one. The Gemara asks: Let us say that Rav holds that when Shabbat and a Festival occur on consecutive days, it is considered one continuous sanctity, i.e., a single, indivisible day.
Rachi non traduit
שבת ויום טוב. הסמוכין והוא הדין ליום טוב ושבת:
קדושה אחת היא. הרי הן כיום אחד ארוך:
Tossefoth non traduit
נימא קסבר רב קדושה אחת הן. תימה לימא דקסבר שתי קדושות הן אלא הטעם הוי מגו דאתקצאי לבין השמשות דשמא יום שבת הוא אתקצאי לכולי יומא דיום שני וי''ל דלא אמרינן מגו משום יום שהוא לשעבר דדוקא להבא אמרינן הכי כגון בין השמשות דתחילת יום טוב או בין השמשות דשבת שמא שבת הוא ותימה דהא בסוכה (דף י.) אמרינן נויי סוכה אסורין עד מוצאי יום טוב האחרון של חג שהוא יום תשיעי שהוא ספק יום שמיני ועל כרחיך טעמא משום דאתקצאי בין השמשות דשמא יום שמיני הוא והיינו לשעבר וי''ל דמוקצה מחמת מצוה שאני כדמפרש טעמא התם דילמא מתרמיא ליה סעודה ואכיל בגוה והתם אמרינן אפילו לשעבר אבל הכא מוקצה דמחמת אסור לא אמרינן הכי:
וְהָאָמַר רַב: הֲלָכָה כְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן.
Traduction
But didn’t Rav say: The halakha is in accordance with the opinion of four elders, who ruled in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said: When a Shabbat and a Festival occur consecutively, they are two sanctities rather than one long day; therefore, a joining of Shabbat boundaries need not be placed on a weekday, but may be placed on the first of the holy days to allow going beyond the Shabbat boundary on the second. Evidently, this issue cannot be the basis of their dispute.
Rachi non traduit
ארבעה זקנים אליבא דר' אליעזר. בערובין בפ' בכל מערבין (עירובין דף לח:):
דאמר שתי קדושות הן. ומערב ליום א' למזרח ולשני למערב:
אֶלָּא, הָכָא בַּהֲכָנָה דְרַבָּהּ קָמִיפַּלְגִי: רַב אִית לֵיהּ הֲכָנָה דְרַבָּה, וְרַבִּי יוֹחָנָן לֵית לֵיהּ הֲכָנָה דְרַבָּה.
Traduction
Rather, here they disagree with regard to Rabba’s preparation, i.e., an item that was prepared on its own from one day to the other, whose use Rabba prohibits. Rav holds that items prepared by means of Rabba’s preparation are prohibited, whereas Rabbi Yoḥanan does not hold that items prepared by means of Rabba’s preparation are prohibited.
Rachi non traduit
הכנה דרבה. דאמר הכנה בידי שמים מתסרא מיום טוב לשבת דסעודת שבת בעיא הזמנה מיום חול מגזרת הכתוב:
Tossefoth non traduit
אלא בהכנה דרבה קמפלגי. ותימה דהא אמרינן כל היכא דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ואם כן כשחל יום טוב לאחר השבת והביצה נולדה בשבת היא נגמרת ביום שהוא חול ואם כן מאי הכנה איכא וי''ל דמכל מקום כשנולדה בשבת הרי זו הכנה דגם בשעת לידה שייך הכנה ועוד יש לומר דכיון דאם נולדה ביו''ט הרי זו אסורה אם נאמר כשנולדה בשבת הרי היא מותרת בשביל אותה לידה דשבת אם כן הוי שבת מכין ליום טוב:
כְּתַנָּאֵי: נוֹלְדָה בְּשַׁבָּת — תֵּאָכֵל בְּיוֹם טוֹב, בְּיוֹם טוֹב — תֵּאָכֵל בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲדַיִין הִיא מַחֲלוֹקֶת, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵּאָכֵל.
Traduction
The Gemara comments: This dispute is like a dispute between tanna’im: An egg laid on Shabbat may be eaten on a Festival; if it was laid on a Festival, it may be eaten on Shabbat. Rabbi Yehuda says in the name of Rabbi Eliezer: This opinion is not unanimous; rather, it is still a matter of dispute, as Beit Shammai say it may be eaten, and Beit Hillel say it may not be eaten, just as they disagreed about whether an egg is permitted on the day on which it was laid.
Rachi non traduit
עדיין היא מחלוקת. ב''ש וב''ה בזה כשם שנחלקו לבו ביום:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר משום ר' אליעזר עדיין היא מחלוקת. ואע''ג דפירשתי לעיל דר' יהודה סבירא ליה דלא נחלקו ב''ש וב''ה בדבר זה מ''מ לא קשיא מהכא דהא דידיה והא דרביה:
אוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הֲווֹ לֵיהּ הָנָךְ בֵּיצִים מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. אֲתָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי לְאַטְווֹיִנְהוּ הָאִידָּנָא וְנֵיכְלִינְהוּ לִמְחַר?
Traduction
The Gemara relates: Rav Adda bar Ahava’s host [ushpizikhnei] had these eggs that were laid on a Festival that occurred on a Friday, and the host was unsure whether eggs laid on the Festival were permitted from the Festival for use on Shabbat. He came before his guest, Rav Adda, and said to him: What is the halakha with regard to roasting these eggs now, on the Festival, although eating them today is prohibited due to nolad, and let us eat them tomorrow, as they will be no longer be prohibited due to nolad?
Rachi non traduit
אושפיזכניה. בעל הבית:
מיו''ט לשבת. היום נולדו והיה רוצה לאכלן למחר בשבת:
לאטווינהו. לצלותן האידנא מי אסירי בטלטול בו ביום או לא:
אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ, רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא שָׁרֵי אֶלָּא לְגוֹמְעָהּ לְמָחָר, אֲבָל בְּיוֹמֵיהּ לָא.
Traduction
Rav Adda said to him: What is your opinion that led you to pose this question? You evidently assume that in the dispute between Rav and Rabbi Yoḥanan, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, and therefore an egg laid on one day will be permitted on the following day. However, even Rabbi Yoḥanan permitted one to swallow it only raw, on the next day, when it is no longer prohibited; but on the same day that it was laid, he did not permit one even to move it, and certainly not to roast it.
Rachi non traduit
מאי דעתיך. דפשיטא לך דלמחר מיהא שרו משום דקיימא לן רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן מיהו בטלטול האידנא אסירי דאפילו ר' יוחנן לא שרי לצלותה היום אלא לגומעה למחר אם היה יו''ט קודם לשבת אבל ביומיה לא ואפילו בטלטול:
וְהָתַנְיָא: אַחַת בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת וְאַחַת בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב — אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ, לֹא לְכַסּוֹת בָּהּ אֶת הַכְּלִי, וְלֹא לִסְמוֹךְ בָּהּ כַּרְעֵי הַמִּטָּה.
Traduction
And it is taught likewise in a baraita: With regard to both an egg that was laid on Shabbat and an egg that was laid on a Festival, one may not move it, neither to cover a vessel with it nor to support the legs of a bed with it.
Rachi non traduit
והתניא. סייעתא:
אוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, וְאָמְרִי לַהּ, הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא. הֲווֹ לֵיהּ הָנָךְ בֵּיצִים מִשַּׁבָּת לְיוֹם טוֹב. אֲתָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְמֵכְלִינְהוּ לִמְחַר? אֲמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידָּנָא וּתָא לִמְחַר, דְּרַב לָא מוֹקֵי אָמוֹרָא עִלָּוֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת.
Traduction
The Gemara relates a similar incident: Rav Pappa’s host, and some say it was a certain man who came before Rav Pappa, had these eggs that were laid on a Shabbat that occurred before a Festival. He came before him and said to him: What is the halakha with regard to whether it is permitted to eat these eggs tomorrow, on the Festival? Rav Pappa said to him: Go away from me now, and come back tomorrow. He said this because Rav would not place a disseminator before him to explain his lectures, from one Festival day until the end of the other, the second Festival day, due to drunkenness. Since it was customary in those times to drink a great deal of wine during Festival meals, Rav was concerned that his mind would not be sufficiently clear to issue a public ruling.
Rachi non traduit
דרב לא מוקי אמורא עלויה. לא היה מעמיד מתורגמן לפניו לדרוש דרשה לרבים:
מיומא טבא לחבריה. כלומר משעשה היום יום טוב דהיינו לאחר סעודה עד מחר:
משום שכרות. דרב אורויי היה מורי בדרשה שלו כדאמרינן בכריתות ושכור אסור להורות דכתיב יין ושכר אל תשת (ויקרא י':ט') וכתיב להורות את בני ישראל (שם):
כִּי אֲתָא לִמְחַר, אֲמַר לֵיהּ:
Traduction
When that man came back on the following day, Rav Pappa said to him:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source